דף הבית לקוחות החברה מאמרים צור קשר
מתחביב למקצוע מאמרים

מתחביב למקצוע- סיפור מקרה

 

(המאמר מבוסס על סדרת פגישות שנערכו כשנה במהלך שנת 2005 פרטים מזהים הוסוו)

   

נורית (שם בדוי) מנהלת כספים במקצועה , הגיעה אלינו משיא פסגת העשיה . היה לנורית כל שעושה אדם למאושר; משרה בכירה במוסד בנקאי מוביל ,משכורת טובה , צוות עובדים גדול הכפוף לה. היא נשואה באושר ליואב, איש הייטק , מתגוררת בישוב יוקרתי במרכז הארץ ואמא לשלושה ילדים חמודים.

 

"אני לא מאושרת" ציינה נורית בפשטות. " כל חיי חלמתי להגיע למקום בו אני נמצאת היום, יש לי, לכאורה הכל ,ועכשיו שהגעתי לפסגה שאליה שאפתי, אני לא מאושרת , זה לא זה, שום דבר כבר לא מאתגר אותי, אני קמה בבוקר ללא כל חדות יצירה, אני לא יודעת לאן פני מועדות, מהו המקום הנכון עבורי, . אני מבולבלת..."

כבר בשיחה הראשונה עם נורית היה ברור כי נורית נכונה , ומוכנה לשינוי, אולם לא היה כל שמץ של מושג לאן עליה לפנות, היא הייתה שרויה בפחד גדול מחוסר הידיעה ובעיקר מהחשש לוותר על מה שיש, הפחד הגדול בפני הלא נודע.

 

בפגישה השניה בחנו את ההסטוריה התעסוקתית שלה, זה היה פשוט. תיכון יוקרתי במגמה כלכלית , כתחביב למדה צילום. נורית והמצלמה כינו אותה, תמיד הסתובבה חמושה במצלמה ,מצלמת כל שנקרא בדרכה. בצבא שרתה כצלמת בעיתון "המחנה". במהלך לימודי התו אר ראשון הזניחה תחביב , מקצוע זה. הלימודים היו קשים ותבעו את מרבית זמנה. לבנק הגיעה ממש "במקרה", עם סיום לימודי הכלכלה, התגלגלו קורות חייה לפקיד כ"א. אחרי סדרת מבחנים מצאה עצמה כפקידה במחלקת ניהול הסיכונים . אומנם זה לא היה חלום חייה, אולם הבנק הציע משכורת מפתה, מסלול קידום ואפשרות ללמוד תואר שני במקביל לעבודה מסודרת.

משפחתה הקרובה של נורית הייתה שבעת רצון , עתידה המקצועי והכלכלי של נורית נראה מובטח.

 

התקדמותה המקצועית של נורית הייתה מהירה, היא זכתה להערכה רבה , התקדמה יפה בשכר ,יצאה להשתלמויות מקצועיות רבות ואף השלימה MBA באוניברסיטה יוקרתית. היא נישאה, ילדה שלושה ילדים. את הצילום זנחה לחלוטין. לא היה לו מקום בסדר יומה העמוס לעייפה.

 

ניסיתי לבחון עם נורית אפשרויות העסקה פוטנציאליות, הצגתי בפניה משרות בתחום הפיננסי שעשויות היו להתאים לה , אולם שום תפקיד לא ריגש אותה, וגרם לה לבחון אותו על פני התפקיד הנוכחי שלה.

 

בשלב הזה היה לשתינו ברור כי נורית זקוקה לשינוי מהותי, משהו אחר שונה לחלוטין מהתחום הנוכחי. זה הפחיד אותה יותר, האי נודע והעתיד נראה כעת יותר מתמיד לוט בערפל. כשנורית אפופת פחדים וחרדה סיימנו את פגישתנו השלישית .

 

"החיים כמשחק" זוכרת? ניסיתי לעודדה . אנחנו לא מבצעות שום דבר קריטי, את ממשיכה את היומיום, לא מתפטרת, אנחנו משחקות את משחק החיים.

 

מפגישה זו יצאה נורית עם מטלות רבות לביצוע. המטרה היתה התבוננות ממעוף הציפור, הסתכלות של היום על העבר, בחינת ניצוצות האור ורשימת הדברים שגרמו לה לריגוש ושמחה.

 

לפגישה הבאה הגיעה נורית מצוידת ברשימות רבות של אירועים אשר גרמו לה אושר , סקירה שלהם העלתה מיד שרובם ככולם קשורים היו לתחביב הנטוש צילום.

 

צילום כמקצוע ? שאלתי .

חלום ופנטזיה ענתה . ,אני לא רואה כיצד צילום מקנה לי את השכר והסטטוס המקצועי שהתפקיד בבנק מעניק....

השלב הבא היה לבחון האם אכן צילום כמקצוע?!?!?!

כיצד הופכים פנטזיה למציאות?? , וכן, דווקא עכשיו , כעת באמצע החיים לאחר שנעשתה העשייה והושגו הישגים ...?

 

בשלב הראשון החליטה נורית לממש את הצילום כתחביב ולתת לו יותר מקום בחייה. המצלמה חזרה לסדר היום, "חמושה" במצלמה החלה נורית לצלם כל שנקרה בדרכה. אירועים, אנשים, ילדים, בתים.

היא החלה לצלם עבור המגזין הפנימי של הבנק וצילומיה זכו להערכה רבה.

 

"זה ממש זה" התיישבה נורית בנינוחות- בתחילה הפגישה, אני הופכת תחביב למקצוע. את המשך חיי איני מעוניינת לראות כפקידה אפורה במערכת בנקאית. יש לי את האומץ והנחישות. אני גם יודעת שאני טובה בזה.

 

משהמטרה הובהרה הדרך הייתה ממש פשוטה, הוגדרו יעדים, נבחרו דרכי פעולה, כל זה כמובן במקביל לעבודה המסודרת בבנק.

המסלול היה ברור , איטי וארוך.

היעדים שהוגדרו היו מובנים קצרים ובעלי יכולת עשייה והשגה.

" למרבה הפלא" ביצועיה של נורית בבנק השתפרו , העבודה שנתפסה קודם לכן כרוטינית הפכה למעניינת . החיוך שב לחייה של נורית.

 

באפריל 2005 השיקה נורית תערוכת צילום ראשונה,

 

ביולי 2005 "עלה" לאויר אתר אינטרנט המגדיר אותה כצלמת אומנות. היא החלה למכור את עבודותיה בארץ וברחבי העולם, ובשעות הערב להעביר סדנאות צילום ..

 

סוף דבר :

באפריל 2006 - התפטרה נורית מעבודתה בבנק והתמסרה לעבודת הצילום. 

 

 

 

 

 

 

 

 


צור קשר